אנגלברט האמפרדינק (1854-1921).
- מקצוע: מלחין, מנצח.
- מגורים: קלן, ברלין, פרנקפורט.
- היחס למהלר: ראה 1899 קונצרט וינה 19-02-1899 ו מסעדת מייסל ואדן שאדן
- התכתבות עם מאהלר: כן.
- נולד: 01-09-1854 זיגבורג, בון, גרמניה.
- נפטר: 27-09-1921 נויסטרליץ, גרמניה.
- קבור: 00-00-0000 בית עלמין סטאנסדורף, ברלין, גרמניה.
- נשיא אגודת האופרה הגדולה בברלין.
- מורה ל זיגפריד וגנר (1869-1930).
- למד 1902 קונצרט קרפלד 09-06-1902 - סימפוניה מס '3 (בכורה).
אנגלברט האמפרדינק היה מלחין גרמני, הידוע בעיקר בזכות האופרה שלו Hänsel und Gretel. לאחר שקיבל שיעורי פסנתר, הפיק המפרדינק את הקומפוזיציה הראשונה שלו בגיל שבע. ניסיונותיו הראשונים לעבוד על הבמה היו שני סינגספילים שנכתב כשהיה בן 13. הוריו לא הסכימו את תוכניותיו לקריירה במוזיקה ועודדו אותו ללמוד אדריכלות. עם זאת, הוא החל ללמוד שיעורי מוזיקה בפיקודו של פרדיננד הילר ואיזידור סיס בקונסרבטוריון של קלן בשנת 1872.
בשנת 1876 הוא זכה במלגה שאפשרה לו ללכת למינכן, שם למד אצל פרנץ לכנר ומאוחר יותר אצל יוזף ריינברגר. בשנת 1879 הוא זכה בפרס מנדלסון הראשון שהעניק מנדלסון סטיפטונג (קרן) בברלין. הוא נסע לאיטליה והתוודע לריצ'רד וגנר בנאפולי. וגנר הזמין אותו להצטרף אליו לביירוט ובמהלך 1880 ו- 1881 סייע המפרדינק בהפקת פרסיפל. הוא שימש גם כמורה מוזיקלי לבנו של וגנר, זיגפריד.
לאחר שזכה בפרס נוסף, המפרדינק טייל באיטליה, צרפת וספרד ובילה שנתיים בהוראה בקונסרבטוריון גראן תיאטר דל ליסו בברצלונה. בשנת 1887 שב לקלן. הוא מונה לפרופסור בקונסרבטוריון הוך בפרנקפורט בשנת 1890 וגם כמורה להרמוניה בבית הספר הקולני של יוליוס סטוקהאוזן. בשלב זה הוא חיבר כמה יצירות למקהלה והומורסקקה לתזמורת קטנה, שנהנו מאופנה בגרמניה.
הנזל וגרטל
המוניטין של המפרדינק נשען בעיקר על האופרה שלו הנזל וגרטל, עליה החל לעבוד בפרנקפורט בשנת 1890. תחילה חיבר ארבעה שירים שילוו מופע בובות שהעניקו אחייניותיו בבית. ואז, תוך שימוש בליברית של אחותו אדלהייד ווט, בהתבסס באופן רופף למדי על גרסת האגדה של האחים גרים, הוא חיבר זינגפיל של 16 שירים בליווי פסנתר ודיאלוג מקשר.
בינואר 1891 החל לעבוד על תזמור מלא. האופרה הוקרנה בבכורה בוויימאר ב -23 בדצמבר 1893, תחת שרביטו של ריצ'רד שטראוס, שכינה אותה: "יצירת מופת באיכות הגבוהה ביותר ... כולה מקורית, חדשה וכה גרמנית בצורה אותנטית." עם הסינתזה המקורית ביותר של טכניקות וגנריות ושירי עם גרמניים מסורתיים, Hänsel und Gretel זכה להצלחה מיידית וסוחפת.
הנזל וגרטל היה מאז ומתמיד יצירתו הפופולרית ביותר של המפרדינק. בשנת 1923 בית האופרה המלכותי (לונדון) בחר בו לשידור האופרה הרדיו השלם הראשון שלהם. שמונה שנים לאחר מכן, זו הייתה האופרה הראשונה שהועברה בשידור חי מהאופרה המטרופוליטן (ניו יורק).
אנגלברט האמפרדינק (1854-1921).
בשנת 1896 הקיסר הפך את המפרדינק לפרופסור והוא הלך להתגורר בבופרד. כעבור ארבע שנים, הוא נסע לברלין ושם מונה לראש מייסטר-שולה של הרכב. תלמידיו כללו את המלחין הבאסקי אנדרס איזאסי. בין עבודות הבמה האחרות שלו:
- Die sieben Geißlein (שבעת הילדים הקטנים), 1895
- קוניגסקינדר (ילדי המלך), 1897, 1910
- דורנרושן (יופי ישן), 1902
- Die Heirat רחב יותר וילן (הנישואין הסרבניים), 1905
- Bübchens Weihnachtstraum (חלום חג המולד), 1906
- Die Marketenderin (המציע), 1914
- Gaudeamus: Szenen aus dem deutschen Studentenleben (Gaudeamus igitur: סצנות מחיי הסטודנטים הגרמנים), 1919
בזמן שהלחין את העבודות הללו מילא המפרדינק בתפקידי הוראה שונים והשתתף פעולה בתיאטרון, וסיפק מוסיקה מקרית למספר הפקות של מקס ריינהרדט בברלין, למשל, לסרט "סוחר ונציה" של שייקספיר בשנת 1905. אף שהוכר כתלמידו של וגנר. במקום לחדש, המפרדינק בכל זאת היה המלחין הראשון שהשתמש בספרצ'סנג - טכניקה קולית באמצע הדרך בין שירה לדיבור - במלודרמה שלו Die Königskinder (1897). בשנת 1914 נראה כי המפרדינק הגיש מועמדותו לתפקיד מנהל הקונסרבטוריום למוזיקה בסידני באוסטרליה, אך עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה זה היה בלתי מתקבל על הדעת שגרמני יכהן בתפקיד זה, והתפקיד עבר במקום זאת להאנרי ורוגוגן הבלגי. . גם בשנת 1914 חתם המפרדינק על המניפסט של התשעים ושלוש, והצהיר על תמיכה בפעולות הצבא הגרמני בראשית מלחמת העולם הראשונה.
קברו של אנגלברט המפרדינק במאה ה בית קברות דרום-מערבי סטאהנסדורף, ברלין, גרמניה.
ב- 5 בינואר 1912 לקה המפרדינק בשבץ מוחי קשה. למרות שהתאושש, ידו השמאלית נותרה משותקת לצמיתות. הוא המשיך להלחין והשלים את גאודיאוס בעזרת בנו וולפרם בשנת 1918. ב- 26 בספטמבר 1921 השתתף המפרדינק בהופעה של דר פריישוץ של קרל מריה פון וובר בניוורליץ, המאמץ הראשון של וולפרם כמנהל במה. הוא לקה בהתקף לב במהלך ההופעה ומת למחרת מהתקף לב שני. האופרה הממלכתית של ברלין ביצעה את הנסל וגרטל לזכרו כעבור כמה שבועות.
